משפחת לוינסון-גולדברג

מקור השם  לוינסון הוא בגרמניה, כנראה עברו מגרמניה לרוסיה. שם נשתמר מהרבה דורות ופירושו בן ארי. מוצא המשפחה כנראה בגרמניה ומגרמניה היגרו לרוסיה. הרחוקים ביותר בשושלת שעל חייהם אנו שמענו הם האב והאם של חווה שאת שמותיהם אף אחד מבני המשפחה לא זכר. האב היה רב שכל חייו עסק ומלד בתורה ואשתו ניהלה את העסקים וטפלה במשפחה. היו להם הרבה מאד ילדים אחת מהם הייתה חווה. חווה סיימה את לימודיה בקושי מפני ששם לא נתנו לבנות ללמוד ולרכוש השכלה כמו לגברים ולכן לימודיה עלו לה במאמץ אך לבסוף היא סיימה את לימודיה והתחתנה עם מרדכי לוינסון. מרדכי ובוריס (דב) היו אחים למשפחת לוינסון ובגיל צעיר התייתמו מהוריהם. הם עברו לחיות אצל קרוב משפחה שגידל וחינך אותם והכינם לחיים. כאשר הם למדו הם למדו ממנו, תוך כדי עבודה, את ניהול העסק שלו והמסחר. הוא עסק בקניה ומכירה של בדים ומוצרים אחרים מענף הטקסטיל. שני האחים עבדו וחיו תמיד בצמוד אחד לשני והיו קשורים זה לזה מאד. לאט לאט למדו האחים והתמצאו בשטח הטקסטיל ועד מהרה פתחו עסק משלהם. תחילה סניף אחד בעיר מגוריהם ואחרי כן משזה האיר להם פנים, החלו לנהל סניפים ברוסיה כולה. בענף זה מצאו האחים את פרנסתם ועושרם. העסק הצליח ושגשג והאחים הפכו לעשירים ומאושרים. הם עברו למוסקבה שנתנה רק ליהודים ששילמו בעבור הישיבה בעיר ממון רב (מיסי גולגולת) להתיישב בה. במוסקבה הם התחתנו בוריס עם מרים ומרדכי עם חווה שני הזוגות בנו לעצמם בתים יפים ומרווחים וחיו חיים נוחים ויציבים. הם בנו את הבית הראשון בעל קומות עם מעלית במוסקבה ובית זה שימש למרכז העסקים של המשפחה. ממוסקבה הם המשיכו לפתח את העסקים ולפתוח סניפים נוספים. הם התעשרו מאוד. ילדיהם נולדו וגדלו, הם חונכו על ברכי היהדות ולמדו מקצועות שונים. להורים ההשכלה הייתה חשובה מאוד ואותה הם דאגו לפתח אצל ילדיהם שהיו מלומדים ומשכילים מאד. ביניהם נמצאו רופאים, עורכי דין, מומחה לכימיה, מהנדסים ועוד... גם בוריס וגם מרדכי וחווה רצו להעניק לילדיהם את ההשכלה המרבית שניתן לתת. כדי להעשיר את ידע הילדים בשפות הביאו לבתים נשים שדאגו בין השאר למשק הבית ואלו דברו שפות שונות. כל מספר שנים באה אישה שדברה שפה אחרת מקודמתה ולימדה את הילדים. סבתא רבא שלי אולגה ז"ל לדוגמה ידעה 7 שפות שונות וקיבלה את התואר דוקטור לספרות אנגלית וגרמנית. כך כל אחד מהילדים ידע לפחות 3 שפות. המשפחות חיו חיים מאושרים ומשותפים העסק הצליח והתפתח וגם הילדים החלו להתחתן. דוד התחתן עם פולה סמילנסקי דודתו של משה סמילנסקי העסקן, סופר מקים הגדוד העברי ופרדסן. אלכסנדר לוינסון סבא רבא שלי התחתן עם בת דודתו אולגה לוינסון סבתא רבא שלי ב-1920 ומקצועו היה מהנדס. גם יאשה ואניוטה התחתנו באותו זמן וכן האח סניה ורב האחיות של אולגה. אך באותם שנים מ-1917 החלה המהפכה הרוסית. מהפכה זאת השפיעה גם על היהודים במיוחד במעמד הבורגני ופגעה גם במשפחתנו. היא הגורם לפיזור המשפחה. בזמן המהפכה החרימו בתים ורכוש של יהודים וכך החרימו גם את אחד הבתים של המשפחה וכל המשפחה גרה בבית אחד. גם המשפחה של מרדכי וגם של בוריס. באותן שנים מת בוריס ממחלה והמשפחה החלה לעלות לארץ ישראל. הניתוק והפרדה היו קשים. הראשונה שעלתה הייתה פניה שעלתה עם בעלה ב-1920 אחריה עלה מרדכי שעזב את כל רכושו ואת כל עסקיו ברוסיה. הוא הצליח להביא מעט כסף לארץ ובכסף הזה הוא קנה חלקת אדמה ליד הקיבוץ "גבעת ברנר". הוא וחווה בנו את ביתם ברחובות. חווה הייתה עקרת בית ומרדכי הפך מסיטונאי של בדים לפרדסן. הוא היה רוכב כל יום עם חמורו לפרדס וטיפח אוותו. ב-1925 עלה דוד עם אשתו פולה והתיישב אחרי מרדכי ברחובות. אלכסנדר

(אבא של סבא) שנשאר ברוסיה חיסל את העסקים, מכר את הרכוש והעביר את הכספים לדוד לארץ בעזרת ארגון ג'וינט שעזר ליהודים באותה תקופה. אז עלה יחד עם אשתו אולגה עם שני ילדיהם אניוטה ויאשה, אך אניוטה חזרה לרוסיה. מרים עלתה גם היא והצטרפה לדוד. דוד ואלכסנדר קנו חלקות אדמה בעזרת משה סמילנסקי שהפך מאז עליתם לארץ לידידם וליועצם. הם הרבו להיפגש אתו והיו כבני בית בביתו והוא כבן בית בביתם.

הם קנו אדמות ברחובות ובת"א. את החלקה ברחובות הפכו לפרדס שאותו הם טפחו ובו הם עבדו בשיתוף עם מרדכי שהדריכם. חלק מהחלקה הם מכרו כשהמצב היה קשה הם גידלו בפרדס גם עופות וחיות אחרות. בשנת 1933 נסע דוד לאמריקה והביא 100 שתילים של עצי אבוקדו הוא הביאם לארץ בפחים ורק 30 שתילים נקלטו והפכו לעצים זה היה הבסיס לכל מטעי האבוקדו בארץ ולשתילי האבוקדו הראשונים שגדלו בישראל. עד היום העצים נמצאים בפרדס שברחובות. חוץ מהפרדסנות עסקו דוד ואלכסנדר גם בעסקי ציוד מכני וקירור הם יצגו בארץ את חברת WESTING HOUSE מקררים. גם עסקו ביבוא של חלקי חילוף של אופנועים. בגלל עסקי הקירור הפסידו אלכסנדר ודוד הרבה מחלקות האדמה שלהם . כאשר היה מצב קשה בארץ אנשים קנו מקררים ומכיוון שהתשלום היה ב"תשלומים" חלק מהאנשים שלא היה להם כסף לא שילמו בעד המקררים וכדי לכסות את ההוצאות נאלצו האחים למכור חלק מקרקעותיהם בת"א. היום נשארה החלקה שעליה עומד הבניין של החברה המשפחתית "אחים לוינסון מהנדסים". חברה זו שתחילה נוהלה והוקמה על ידי סבא רבא שלי ובן דודו ברבות הימים ניהולה של החברה עבר לסבי צבי ולבן דודו. כיום החברה מנוהלת על ידי הדור השלישי ספי דודי ובן דודו. אלכסנדר ואולגה עברו עם שני ילדיהם סבי צבי ואחיו דב לתל אביב. מרדכי נפטר בגיל 84 ונכבר ברחובות וגם אישתו נפטרה אחריו ונקברה ליידו. מרדכי עבד בפרדס עד ליומו האחרון ונפטר משחפת שבא נדבק מאחד הפועלים בפרדס. את הטיפול בפרדסים לקח על עצמו אלכסנדר סבא רבא שלי. במשך הזמן מכרו חלק מהאדמות לקיבוץ "גבעת ברנר". גם דוד ופולה נפטרו וחן יאשה שאחרי קום המדינה היגר לאמריקה אניוטה חזרה לרוסיה ושם נפטרה. סבתא רבא שלי נפטרה בת"א ושנה אחריה נפטר גם סבא רבא שלי אלכסנדר.